פיתוח אנרגיה סולארית בעולם

אנרגיה סולארית משמשת כמקור לאנרגיה חשמלית ותרמית כאחד. הוא ידידותי לסביבה ולא נוצרות פליטות מזיקות במהלך ההמרה שלו. דרך חדשה יחסית זו של ייצור חשמל התפתחה במהירות באמצע שנות ה-2000, כאשר מדינות האיחוד האירופי החלו ליישם מדיניות להפחתת התלות בפחמימנים לייצור חשמל. מטרה נוספת הייתה הפחתת פליטת גזי חממה. בשנים אלו, עלות ייצור הפאנלים הסולאריים החלה לרדת ויעילותם החלה לעלות.

הטובים ביותר מבחינת אורך שעות היום וזרימת אור השמש לאורך השנה הם אזורי אקלים טרופיים וסובטרופיים. בקווי הרוחב הממוזגים, עונת הקיץ היא הנוחה ביותר, ובאשר לאזור המשווני, עננות באמצע היום היא גורם שלילי עבורה.

המרת אנרגיה סולארית לחשמל יכול להתבצע באמצעות תהליך תרמי ביניים או ישירות - דרך ממירים פוטו-וולטאיים... תחנות פוטו-וולטאיות מספקות חשמל ישירות לרשת או משמשות כמקור כוח אוטונומי למשתמש. מפעלי חום סולאריים משמשים בעיקר להשגת אנרגיה תרמית על ידי חימום נושאי חום שונים, כגון מים ואוויר.

נכון לשנת 2011, כל תחנות הכוח הסולאריות בעולם ייצרו 61.2 מיליארד קילוואט-שעה של חשמל, המקביל ל-0.28% מכלל ייצור החשמל בעולם. נפח זה דומה למחצית מקצב ייצור החשמל בתחנות כוח הידרואלקטריות ברוסיה. רוב קיבולת ה-PV בעולם מרוכזת במספר קטן של מדינות: בשנת 2012, ל-7 מדינות מובילות היו 80% מהקיבולת הכוללת. הענף מתפתח הכי מהר באירופה, שם 68% מהיכולת המותקנת בעולם מרוכזת. במקום הראשון נמצאת גרמניה, ש(בשנת 2012) מהווה כ-33% מהקיבולת העולמית, ואחריה איטליה, ספרד וצרפת.

בשנת 2012, ההספק המותקן של מפעלי PV סולאריים ברחבי העולם הסתכם ב-100.1 GW, שהם פחות מ-2% מסך תעשיית החשמל העולמית. בתקופה שבין 2007 ל-2012 גדל נפח זה פי 10.

בסין, ארה"ב ויפן, קיבולת האנרגיה הסולארית נפרסה ב-7-10 GW. בשנים האחרונות, האנרגיה הסולארית התפתחה במהירות במיוחד בסין, שבה הקיבולת הכוללת של מפעלים פוטו-וולטאיים במדינה גדלה פי 10 בשנתיים - מ-0.8 GW ב-2010 ל-8.3 GW ב-2012. כעת יפן וסין אחראיות על 50% משוק השמש העולמי. הכוונה של סין היא להשיג 35 GW של חשמל ממתקנים סולאריים ב-2015.זאת בשל הביקוש ההולך וגובר לאנרגיה, כמו גם הצורך להילחם למען סביבה נקייה יותר הסובלת משריפת דלקים מאובנים.

קיבולת תחנת הכוח הסולארית של יפן תגיע ל-100 GW עד 2030, על פי תחזיות של האגודה הפוטו-וולטאית של יפן.

בטווח הבינוני מתכננת הודו להגדיל את הקיבולת של מתקנים סולאריים פי 10, כלומר מ-2 GW ל-20 GW. מחיר האנרגיה הסולארית בהודו כבר הגיע לרמה של 100 דולר ל-1 מגה וואט, המשתווה לאנרגיה המתקבלת במדינה מפחם או גז מיובאים.

רק ל-30 אחוז מאפריקה שמדרום לסהרה יש גישה מקור אנרגיה… מפותחים שם מתקנים סולאריים אוטונומיים ורשתות מיקרו. אפריקה, כאזור עם תעשיית כרייה חזקה, מצפה אפוא לקבל אלטרנטיבה לתחנות כוח דיזל, כמו גם מקור גיבוי אמין לרשתות חשמל לא אמינות.

ברוסיה, תקופת היווצרות האנרגיה הסולארית מתקיימת כעת. התחנה הפוטו-וולטאית הראשונה בהספק של 100 קילוואט, הממוקמת בשטח אזור בלגורוד, הושקה בשנת 2010. פאנלים פוליגריסטליים סולאריים עבורה נרכשו במפעל המתכת-קרמיקה בריאזאן. ברפובליקה של אלטאי החלה בניית תחנת כוח סולארית בהספק של 5MW בשנת 2014. פרויקטים אפשריים נוספים באזור זה נבחנים, לרבות בקריות פרימורסקי ו-Stavropol, וכן באזור צ'ליאבינסק.

באשר לאנרגיה תרמית סולארית, על פי רשת מדיניות האנרגיה המתחדשת של המאה ה-21, בשנת 2012 ההספק המותקן העולמי שלה היה 255 GW. רוב כושר החימום הזה ממוקם בסין.במבנה של יכולות כאלה, את התפקיד העיקרי ממלאים תחנות המכוונות ישירות לחימום מים ואוויר.