סימון הכבל
לאחר סיום התקנת רשת הכבלים, חלים על התכנית תוואי קווי הכבלים כאשר הקואורדינטות שלהם מתייחסות למבני הקבע הקיימים. אם לא ניתן לשרטט את המסלול בתכנית, מוצבים עליו סימני זיהוי אליהם מוצמד הקו.
סימון קווי כבלים והצבת שלטי זיהוי וכתובות לאורך התוואי מתבצעים בהתאם לאמור: לכל קו כבלים צריך להיות מספר או שם משלו. אם קו הכבלים מורכב מכמה כבלים מקבילים, אז כל אחד מהם חייב להיות בעל אותו מספר בתוספת האותיות A, B, C וכו'.
כבלים פתוחים, כמו גם כל בלוטות הכבלים, חייבים להיות מצוידים בתוויות עם הכיתוב: על תוויות הכבלים ומחברי הקצה - מותג, מתח, חתך, מספר או שם הקווים, על תוויות המחברים - מספר של המחבר ותאריך ההתקנה. התוויות חייבות להיות עמידות בפני השפעות סביבתיות.
שלטי הזיהוי מראים את מספר הכלונסאות (לדוגמה PK -17) ואת סימן המתח - בצבע אדום, השאר - בשחור.
על כבלים המונחים במבני כבלים, יש להתקין תוויות גם במקומות בהם כיוון התוואי משתנה, משני צידי המעברים דרך תקרות בין רצפות, קירות, מחיצות, בנקודות הכניסה (היציאה) של כבלים בתעלות. וקונסטרוקציות כבלים.
על כבלים נסתרים בצינורות או בלוקים, יש להתקין תוויות בנקודות הקצה של מחברי הקצה, בבארות ובחדרי הביוב של הבלוק, וכן בכל מחבר. על כבלים נסתרים בתעלות מותקנות תוויות בנקודות הקצה ובכל מפרק.
עבור כבלים המונחים בתנאים אחרים, הסימון מותר ליישום עם צבע בל יימחה. יש לקבע את התוויות על הכבלים בחוט ניילון, או בחוט פלדה מגולוון בקוטר 1 - 2 מ"מ, או עם סרט פלסטיק עם כפתור.המקום שבו התווית מחוברת לכבל באמצעות חוט, ואת החוט עצמו בחדרים לחים, מחוץ לבניינים ובאדמה, יש לכסות בביטומן כדי להגן עליו מפני רטיבות.
העיפרון המכני של MKD משמש לסימון תוויות פלסטיק, עופרת ואלומיניום.
השימוש בו מאפשר חיתוך מכני להחלת סימונים קבועים וקריאים על תוויות. שיטה זו מגדילה משמעותית את פריון העבודה (26 - 30 תוויות לשעה) בהשוואה לשיטות סימון אחרות. לכבלים עד 1 קילו וולט נהוג להשתמש בתווית מלבנית, ולכבלים מעל 1 קילו וולט עגולה.