תקנים לחיווט רשתות תאורה
בכל בית, בין אם זה דירה בעיר, בית כפרי או אפילו בניין חוץ, יש צורך באספקת חשמל. בשל העובדה שהחשמל מתקבל בעיקר מתחנות כוח גדולות, נקבעים תקנים מסוימים למתח ותדירות רשת החשמל.
אז בארצנו תקני מתח כאלה נפוצים כמו 220-240 V עבור חד פאזי ו-380 וולט עבור מעגלים תלת פאזיים ותדר רשת של 50 הרץ. אבל כל אלה הם אינדיקטורים "אידיאליים" או, כפי שניתן לקרוא להם, תיאורטיים. במציאות, ישנם הבדלים גדולים למדי במתחים מהמפרט הסטנדרטי. וכמובן, סטיות אלה יכולות להשפיע לרעה על פעולתם של מכשירים חשמליים. קחו בחשבון את ההשפעה השלילית של קוצים במתח על הציוד החשמלי הבסיסי ביותר - מנורת הליבון שכולם מכירים.אז, במפלת מתח של 2.5%, שטף האור של מנורה זו יורד ב-9%, ובמפלת מתח של 10%, מה שקורה גם לעתים קרובות, תפוקת האור של המנורה תקטן ב-32%. אם ניקח בחשבון את המקרה ההפוך, כלומר, עלייה במתח מעל התקן ב-5%, אז שטף האור של המנורה יגדל ללא ספק, אך במקביל חיי השירות שלה יצטמצמו לפי 2.
דוגמה זו מעידה לא רק על אלמנטים חשמליים פרימיטיביים כאלה, אלא גם על מתקנים בעלי מבנה מורכב יותר. הבה נניח שטלוויזיה במצב מוצק (לא פלזמה או גביש נוזלי) עשויה שלא לפעול במתח השונה מהסטנדרט ביותר מ-10%. במקרה של עלייה במתח, חלק מהאלמנטים שלו פשוט ייכשלו. במתח נמוך המצב הפוך - הקינסקופ לא יידלק, כלומר במילים פשוטות, במקום טלוויזיה נקבל רדיו.
כדי למנוע את התרחשותן של בעיות אלה, בעת ביצוע עבודות חשמל, התקינו מיישרים ומייצבי מתח. ניתן להתקין מכשירים אלו הן עבור יחידה נפרדת של מכשירי חשמל ביתיים (מקרר, טלוויזיה) והן עבור כל הציוד החשמלי בבית.
למחשבים וציוד משרדי אחר יש יותר מזל בהקשר זה - UPS מיוצרים עבורם - ספקי כוח אל פסק שבנוסף לתיקון וייצוב מתח הכניסה לערכים הנדרשים, יכולים לספק למכשיר חשמל מסוללות למשך זמן מה במהלך היעדר מתח ברשת.