ויסות עומסי חשמל

כל מפעל תעשייתי צורך חשמל לאורך זמן בהתבסס על האינטרסים של פעילות הייצור שלו, כלומר מבלי לקחת בחשבון את המצב האופטימלי של מערכת אספקת החשמל. התנודה בין עומס מקסימלי למינימום היא בין 15 ל-60%. שימוש רציונלי בחשמל על ידי מפעל תעשייתי תורם להגדלת הרווחיות הן של המפעל עצמו והן של מערכת האנרגיה, כלומר הן של הצרכן והן של ספק האנרגיה.

הסדרת צריכת האנרגיה של מפעל תעשייתי, שמטרתה להשוות את לוח העומס של מערכת החשמל, דורשת עלייה ברמת ארגון הייצור, עוזרת להפחית את הרמות הספציפיות של צריכת אנרגיה לייצור מוצרים.עם זאת, הסדרת צריכת האנרגיה מחייבת פיתוח ויישום אמצעים ארגוניים וטכניים נוספים (העברת עבודה בשעות ההפסקה של צריכת האנרגיה, השבתת יחידות בשעות צריכת האנרגיה המרבית במערכת החשמל).

שיטות בקרת העומס הבאות משמשות במפעל תעשייתי:

• הגדלת פרודוקטיביות היחידה וצבר הייצור. הדבר מאפשר כיבוי היחידות בשעות עומס השיא של מערכת החשמל ולהשתמש ברזרבה הקיימת;

• ניתוק ציוד עזר בשעות השיא;

• שינוי תחילת העבודה במשמרת ומעבר לסוף שבוע;

• שינוי אופן הפעולה של ציוד עתיר אנרגיה במהלך היום;

• טעינה ועצירה חלופיים של יחידות דומות במהלך תקופת עומס השיא;

• תיקון בסיסי וממוצע של הציוד הטכנולוגי העיקרי בתקופת החורף - בצריכת חשמל מרבית.

השיטה האחרונה מכוונת להפחתה עונתית של צריכת החשמל; שיטות אחרות תורמות להחלקת לוחות הזמנים של העומס היומי.

צרכנים שיכולים להשפיע באופן דרמטי על לוח העומס של מערכת החשמל נקראים צרכני רגולטורים. לדוגמה, בהפקת נפט, ניתן לעצור מחצית מיחידות השאיבה במהלך משמרת אחת, ובשתי המשמרות האחרות - לעבוד במצב מאולץ עם סט מלא של יחידות שאיבה.מיזם עם מספר רב של מנועים חשמליים סינכרוניים הפועלים בלוח זמנים רציף יכול להיות ווסת כוח תגובתי הן ברשתות הארגון עצמו והן ברשתות מערכת החשמל.

היעילות הטכנית והכלכלית הגדולה ביותר מושגת עם ניהול אוטומטי של צריכת האנרגיה.